תפיסה בתלמוד שחלום מעורב משקר ואמת - מאמר י 

תפיסה בתלמוד שחלום מעורב משקר ואמת (מאמר י)

על החלום ומשמעותו ניתן לקרוא בהרחבה בספרים פרי עטו של מחבר

 "תורת החלום ביהדות, כרכים א' – ב'

כנגד אותם תנאים ואמוראים שטענו שחלומות הם הבל וריק, היו תנאים ואמוראים שטענו שחלומות מעורבים משקר ואמת. חלק החלום השקרי בא על ידי שד ואילו החלק האמיתי של החלום בא על ידי מלאך. לפי שיטה זו, לא כל החלום מכיל מסר אמיתי אך ודאי הוא שיש בחלום חלק אמיתי. את סברתם יסדו על פרשנות פסוקים מן התנ"ך ועל יסוד האמונה בשדים שרווחה בזמנם.

להלן מספר דוגמאות:

א. "הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה לתבן את הבר נאום ה'" (ירמיה כג, כח), וכי מה עניין בר ותבן אצל חלום אלא אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: כשם שאי אפשר לבר בלא תבן, כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות נה, ע"א; שם, נדרים ח, ע"א-ע"ב; תוספות שם, שם. וכן ראה דעת הרמב"ם, פירוש המשניות - הקדמת הרמב"ם לפירוש המשניות).

לשיטת רבי שמעון בר יוחאי כפי שהיא מופיע בתלמוד והשונה משיטתו כפי שהיא מופיע בספר הזוהר, הפסוק מספר ירמיה המדבר על חלום בהקשר של תבן ובר, מורה על עיקר ותפל בחלום, ומכאן שיש אמת ושקר בחלום.

ב. "שמואל כי הוה חזי חלמא בישא אמר וחלמות השוא ידברו כי הוה חזי חלמא טבא אמר וכי החלומות השוא ידברו והכתיב בחלום אדבר בו רבא רמי כתיב בחלום אדבר בו וכתיב וחלמות השוא ידברו לא קשיא כאן על ידי מלאך כאן על ידי שד" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות נה, ע"ב; מסכת חגיגה ה, ע"ב).

תרגום הדברים:

"שמואל כשהיה רואה חלום רע אמר: "וחלומות השווא ידברו" (זכריה י, ב), וכשהיה רואה חלום טוב היה מתמה ואומר: וכי החלומות שוא ידברו? והרי נאמר: "בחלום אדבר בו" (במדבר יב, ו). לא קשה [להבין את הסתירה בין שתי דעותיו], כאן על ידי מלאך [חלום טוב], כאן על ידי שד" [חלום רע אינו אמיתי כיון שנוצר על ידי שד].

דוגמא זו על חלום המעורב מאמת ושקר, מתאימה גם לתפיסה הגורסת שחלום בא מהרהורי הלב.

לעומת זאת, הרב יום טוב בן אברהם אשבילי (ריטב"א, 1330-1250), מחכמי התורה בספרד ומגדולי הראשונים, תלמידם של הרשב"א והר"אה, מפרש זאת בצורה אחרת: "ולפיכך כל שרואה חלום שמפחידו ראוי לו להתענות ולחזור בתשובה ואף שמואל דכי הוה חזי חלמא בישא הוה אמר [כשהיה רואה חלום רע, היה אומר] החלומות שוא ידברו לא לפטור עצמו מתענית היה אומר כן, אלא לפתור החלום לטובה שכל החלומות הולכות אחר הפה" (תלמוד בבלי, מסכת תענית יב, ע"ב; מסכת ברכות נו, ע"א; מדרש רבא בראשית, פרשה פט, פסקה י).

לשיטת הריטב"א גם חלום רע הוא אמיתי וצריך להתענות בצום כדי לתקן את המסר השלילי שבו. על הצום כדרך לביטול חלום רע ניתן לקרוא בהרחבה בספרי: "תורת החלום ביהדות" בפרק "הצום".

ג. "אמר רבי ברכיה: חלום אף על פי שמקצתו מתקיים, כולו אינו מתקיים. מנא לן? מיוסף דכתיב והנה השמש והירח וגו' וההיא שעתא אמיה לא הות" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות נה, ע"ב).

תרגום הדברים:

"אמר רבי ברכיה: חלום אף על פי שמקצתו מתקיים, כולו אינו מתקיים. מניין לנו הדבר? מיוסף, שנאמר: "ויחלום עוד חלום אחר ויספר אותו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר הכוכבים משתחווים לי. ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחוות לך ארצה" (בראשית לז, ט-י). ובאותה שעה אמו [שהיא הירח בחלום] לא הייתה בין החיים".

ואמנם, חלומו של יוסף התממש באופן חלקי. החלום לא התקיים לגבי אימו, שאז כבר לא הייתה בין החיים, אך אביו ואחיו השתחוו לו.

להלן לקט ציטוטים על המפגשים בין יוסף ואחיו:

א. "ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ ויבואו אחי יוסף וישחתוו לו אפיים ארצה" (בראשית מב, ו).

ב. "ויזכור יוסף את החלומות אשר חלם להם" (בראשית מב, ט).

ג. "ויבוא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה" (בראשית מג, כו).

ד. "ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויקדו וישתחו" (בראשית מג, כח).

ה. "ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה" (בראשית מד,יד).

על עניין זה כתב כעבור שנים רבות רבי יוסף אלבו מחבר 'ספר העיקרים': "ויש שיחלום חלומות צודקים כחלומות פרעה ונבוכדנצר ושר המשקים ושר האופים ובעבור זה יש שידמו בנפשם שהם נביאים ואלה הם שקראם הנביא המתנבאים מלבם כי אע"פ (אף על פי) שיש מהם צודקים אי אפשר שלא יכזבו לפעמים. אמר יחזקאל: כה אמר אדוני ה' הוי על הנביאים הנבלים אשר הולכים אחר רוחם ולבלתי ראו: כשועלים בחרבות נביאיך ישראל היו: לא עליתם בפרצות ותגדרו גדר על בית ישראל לעמוד במלחמה ביום ה': חזו שוא וקסם כזב האומרים נאום ה' וה' לא שלחם ויחלו לקיים דבר" (יחזקאל יג,ג-ו). כלומר מה שאי אפשר כי אע"פ שיצדקו דבריהם בקצת אי אפשר שלא יכזבו בקצת שכן טבע הכח הזה שהוא בעל החלומות צודקים בלא דברים בטלים. כלל אמרו רבותינו ז"ל כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים (תלמוד בבלי, ברכות דף נ"ה ע"א; שם, נדרים ח, ע"א-ע"ב; תוספות שם, שם. וכן ראה דעת הרמב"ם, פירוש המשניות - הקדמת הרמב"ם לפירוש המשניות). ואולם כשיגבר הכח הדברי על הכח המדמה הנה אז יראה החלומות צודקים בלא דברים בטלים כלל. אמרו רבותינו ז"ל רבא רמי כתיב: "וחלומות השווא ידבר"(זכריה י, ב), וכתיב: "בחלום אדבר בו"(במדבר יב, ו). לא קשיא כאן ע"י מלאך כאן ע"י שד (תלמוד בבלי, מסכת ברכות נ"ה, ע"ב; מסכת חגיגה ה, ע"ב). "אם ברתת ובצער, ויזדעזעו אבריו וימסו אסוריו וימצאהו חרדה גדולה כמעט שבצאת נשמתו. ואחר כל זה הצער יחול השפע הנבואיי על הכח הדברי בחלום חזיון לילה, ויחלום האיש ההוא חלומות נבואיים, וישיג בהם מה שלא השיג קודם לכן אם ממושכלות הדברים הנבדלים ואם מענינים פרטיים או מעניני המציאות הכוללים ומה שדומה לזה. וזו היא הראשונה שבמדרגות הנבואה כלומר ע"י כח הדברי או ע"י כח המדמה, כי כשיגבר הכח הדברי על הכח המדמה יראה האדם חלומות צודקים או מראות ישיג בהם מה שלא השיג קודם לכן, וכפי שעור התגברות הכח השכלי על כח המדמה כן תהיה הכנת האיש לנבואה, כי יש מן האנשים שיגבר הכח הדברי על הכח הדמיוני אבל לפי שההתגברות לא יהיה חזק ישאר הכח המדמה" (י' הוזיק תש"ו, מאמר שלישי, פרק י).